#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' וי&quot;א ה' קולות נשמעים מסוף העולם ועד סופו ?</p><p dir='rtl'>ועל איזה קול נמנו חכמים ובטלוהו ?	"גלגל חמה, המונה של רומי, ונשמה בשעה שיוצאה מגוף.<p></p><p dir=""rtl"">וי""א אף לידה, וי""א אף שר הגשמים הקורא להם.</p><p dir=""rtl"">ונמנו חכמים על נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף, ובטלוה.</p>"	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד איזה שעה היוצא לדרך דמו בראשו ?	עד שיקרא הגבר, וי&quot;א שישנה, וי&quot;א שישלש.</p><p dir='rtl'>ובתרנגול בינוני.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' ניסים נעשו בירושלים ?	לא הזיק נחש ועקרב בירושלים.</p><p dir='rtl'>לא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במתני' תנן רק ו' נסים שנעשו במקדש. [ב' בירושלים, וג' פסולים חשבינהו בחדא]. אלו ד' נסים הוסיפו בגמ' ?</p><p dir='rtl'>ואלו ב' נסים לא נמנו ? 	שברי כלי חרס, ומוראה ונוצה ודשן מזבח הפנימי והמנורה נבלעים במקומם. (וחשבינהו לכולהו בלועים בחד).</p><p dir='rtl'>לא כיבו גשמים את אש המערכה. </p><p dir='rtl'>ולא הזיזו הרוחות את עשן המערכה.</p><p dir='rtl'>לחם הפנים סילוקו כסידורו.</p><p dir='rtl'>ולא מנו את פירות הזהב שצמחו בהיכל, ואת הא דמקום ארון אינו מן המידה.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא מנו את הנס שמקום ארון אינו מן המדה, בכלל מניין הניסים (2) ?</p><p dir='rtl'>ואת הנס של פירות הזהב שגדלו בהיכל ?	משום שהוא נס שנעשה בפנים. ול&quot;ד לנס של לחם הפנים שהוציאו ברגלים.</p><p dir='rtl'>ופירות הזהב משום דהם ניסי דקביעי. ואמרו דזה טעם גם לא למנות את הא דמקום ארון אינו מן המדה.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי דכתיב, &quot;השולחן הטהור&quot; ומשמע דהוא מקבל טומאה. והא הוי כלי עץ העשוי לנחת ?	הוציאוהו ברגלים להראות חיבת ישראל שסילוק הלחם כסידורו.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי דכתיב, &quot;ירעש כלבנון פריו.&quot; ?</p><p dir='rtl'>ומאי &quot;ופרח לבנון אומלל.&quot; ?</p><p dir='rtl'>ומאי &quot;פרוח תפרח תגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן לה.&quot; ?	הגפן של זהב שצמחה בהיכל.</p><p dir='rtl'>וכשנכנסו נכרים יבש.</p><p dir='rtl'>ולעת&quot;ל יחזירה הקב&quot;ה.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אמרו שעשן המערכה אין רוחות מזיזות אותו ממקומו, הא אש המערכה אין לה עשן ?	של גבוה אין לה עשן. אך של הדיוט שמצווה להביא יש עשן.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך היתה צורת אש המערכה במקדש ראשון ושני ?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם הא דאש המערכה הוא אחד מה' דברים שחסרו במקדש שני ?	ראשון כארי, שני ככלב.</p><p dir='rtl'>ובמקדש שני היתה, אך לא סייעה באכילת הקרבנות.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כתיב על מקדש שני ואכבד, וקרינן ואכבדה. ודרשינן דאלו ה' דברים שנחסר מקדש שני מראשון. אלו הן ?	ארון וכפורת וכרובים.</p><p dir='rtl'>אש המערכה. (שלא סייעה באכילת הקרבן).</p><p dir='rtl'>ורוח הקודש.</p><p dir='rtl'>ואורים ותומים.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ששה אשות הן. אוכלת ואינה שותה. שותה ואינה אוכלת. אוכלת ושותה. אוכלת לחים כיבשים. אש דוחה אש. אש אוכלת אש. אלו הן ?	אוכלת ולא שותה - אש דידן.</p><p dir='rtl'>שותה ואינה אוכלת - חולי קדחת.</p><p dir='rtl'>אוכלת ושותה - דאליהו.</p><p dir='rtl'>אוכלת לחים כיבשים - דמערכה.</p><p dir='rtl'>אש דוחה אש - דגבריאל שהציל את חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש.</p><p dir='rtl'>אש אוכלת אש - דקב&quot;ה, שהכניס אצבעו ביניהם ושרפן.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דכתיב דלא הזיזו הרוחות את עשן המערכה, ומאידך כתיב דצפו בעשן המערכה להיכן נוטה ?	נוטה כדקל לצד, ואינו מתפזר.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רוח מזרחית ומערבית קשה או יפה?	מזרחית יפה לבבל שהיא לחה.</p><p dir='rtl'>לארץ ישראל מערבית יפה, שהיא ארץ הרים וממהרת להתייבש.	<br/>יומא דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסימן למה רוח צפונית יפה ולמה דרומית ?	"צפונית יפה לחיטים, וסימן מה שהשולחן בצפון. וקשה לזיתים.<p></p><p dir=""rtl"">ודרומית יפה לזיתים, והסימן מה שהמנורה בדרום. וקשה לחיטים.</p>"	<br/>יומא דף כא		
